הספד לאמא

יום פרדה הוא יום שיש בו הרבה עצב, הוא יום שיש בו הרבה מחשבות ולא באמת ניתן לסכם חיים שלמים ביום אחד.

ידוע שילדים קטנים לומדים את עובדות החיים מהתבוננות על ההורים, ואנחנו כילדים אכן התבוננו הרבה, ואין ספק שממך היה מה הרבה מה ללמוד.

למדנו ממך אמא מהי אופטימיות,
למדנו מהי הסתכלות חיובית על חיים, ואיך נכון להתמודד ולצלוח משברים,
למדנו ממך מהי צניעות, איך נכון להודות על היש ולהיות שמחים בחלקנו.
וגם למדנו ממך אמא שאין באמת צורך לשלב הרבה דרמה בחיים, אלא פשוט לחיות אותם ולהנות מהמסע.

כשהתבגרנו והפכנו אנחנו להורים, למדנו ממך אמא מהי תמיכה הורית, איך המהות של תמיכת משפחה אמורה לבוא לידי ביטוי בחיי היום יום שלנו. תמיד היית בנתינה, תמיד רוצה לעזור, לעשות את מה שצריך גם בימים שפחות נח לך ברמה האישית. והנתינה הזו שפעה ממך ויצאה למעגלי חיים נוספים ולא רק במעגל המשפחתי.

עשרות זוגות חברים נהדרים את ואבא ידעתם לקבץ סביבכם ולשמר זאת במשך עשרות השנים. זה לא דבר מובן מאליו, זה אפילו דבר מופלא בעיננו.

את כל מה שלמדנו ממך הרי לא באמת נוכל לשכוח, מתברר שלא רק ילדים לומדים מהתבוננות, אלא גם מבוגרים, ואנחנו כמבוגרים התבוננו בהערצה, לעיתים אפילו בהשתהות ובאהבה גדולה בקשר שלך ושל אבא. 63 שנים של מסע משותף, בגיל מאד צעיר הייתם כאחד, אחד לצד השני, ביחד הקמתם בתבונה ובאדיקות, לבנה אחר לבנה, את מפעליי חייכם: משפחה, חברים, ופרנסה.

בשנה האחרונה ברגע שהתחלת עם כל הפרוצדורות הרפואיות, אמרת שזה לא מתאים לך, שאת לא מעוניינת בזה. ובאופטימיות האופיינית שלך כבר סיכמת: "היו לי חיים נהדרים, זוגיות נהדרת, ילדים, נכדים, נינים שגדלו והתפתחו, הייתי כמעט בכל העולם חוויתי המון חוויות טובות, ואלו הם חיים מספקים עבורי.

אבא לא הסכים לשמוע דברי סיכום, ואנחנו אמרנו שלמות יש זמן, לא חייבים למהר, ואת לא סובלת ולא כואב לך, אז למה למהר? אך את בגילוי לב הסתכלת עלינו, בעיניים שלוות, ובלי דרמה, ואמרת – שפעם אחת בחיים, את רוצה לעשות באמת את מה שאת רוצה, משהו שהוא רק לטובתך.

האדם לא יודע את יום היולדו ולא את יום מותו, אבל עולם הרוח הרחב מבין שנשמת האדם הבאה למסע חיים מופלא כאן בכדור, יודעת ואף מתכננת זאת, ואת כנראה תכננת זאת בדיוק בדרך שלך. בלי יותר מדי דרמה, עזבת את העולם בזרועות היציבות של אבא, אותן זרועות שכשהיית נערה בעצם נולדת לתוכן. אז כשהיית נערה, אבא הסתכל לך בעינים והבטיח לך שעד ליומו האחרון, לא יהיה על מה לדאוג, ומאבא הרי למדנו שמה שאומרים צריך גם לקיים, וכך עשית אבא, ועשית כרגיל הכי טוב שיכלת.

יום פרידה הוא יום שיש בו הרבה עצב, יום מלא רגשות,
וכמו שלימדת אותנו, ניקח מהיום הזה את הטוב, נברך על היש,
ונודה לך אמא אהובה ומיוחדת שלנו על כל חווית החיים שענקת לנו לכל אחד באופן אישי, ולכולנו כמשפחה.

אוהבים תמיד,
הילדים, הנכדים, והנינים.